Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 35b
משנה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּֽפְלוּ שְׁנֵיהֶן חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. רוֹאִין אֵילּוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו נוֹטְלָן וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן.
Traduction
Deux individus avaient une maison, dont l’un avait l’étage inférieur et l’autre le supérieur, la maison s’est écroulée, et on ne reconnaît pas les matériaux, bois et pierres, s’ils viennent de l’étage inférieur ou du supérieur; en ce cas, les débris sont partagés entre les deux individus. S’il y a des pierres brisées et d’autres intactes, on peut parfois reconnaître, d’après la cause et la manière de l’écroulement, si ce sont celles de l’étage supérieur, ou celles de l’inférieur, qui ont dû se briser (on fera alors le partage en conséquence). Si l’un des individus reconnaît une partie de ses pierres (qui sont intactes), il les prend, et elles lui sont comptées pour le partage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבית והעליה של שנים. הבית של אחד והעלי' של אחד:
שניהם חולקין. לפי שאין ניכר איזו אבנים של עליון ואיזו אבנים של תחתון והכל לפי הגבוה אם אחד גבוה מחבירו אבניו ועציו ועפרו מרובה משל חבירו. רואין אילו אבנים ראויו' להשתבר. ודבר זה ידוע מדרך הנפילה אם נחבט הבית מיסודו ונפל תחתיו יש לדעת שהתחתונו' נשברו ואם עליונו של כותל נפל להלן ממנו הרבה אז העליונ' נשברו שנפלו ממקום גבוה והתחתונות שלימות שנפלו ממקו' נמוך ורישא דקתני שניהן חולקין בכולן מיירי שאין ידוע כיצד נפלו כגון שנפל בלילה ופנו את האבנים מיד:
מכיר מקצת אבניו. והן שלימות:
נוטלן. וכגון שהלה טוען במקצת מהן שהוא אמת ומקצת מהן אמר איני יודע דהוי ליה מחויב שבועה דאוריית' ואינו יכול לישבע ומשלם. אבל אם זה אומר על כולן איני יודע ישבע היסת שאינו יודע וחולקין בשוה:
הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁלִּשְׁנַיִם שֶׁנָּֽפְלוּ כול'. תַּנֵּי. נִכְמַר כְּתַנּוּר הָעֶלְיוֹנוֹת רְאוּיוֹת לִישָּׁבֵר. נָפַל לְחוּץ הַתַּחְתּוֹנוֹת רְאוּיוֹת לִישָּׁבֵר.
Traduction
On a enseigné: si la maison s’est écroulée sur place comme un four, on suppose que les matières de l’étage supérieur ont dû se briser (et ont entraîné celles du bas par la force du choc); si au contraire des matériaux sont tombés en dehors, cela indique que ceux de l’étage inférieur devaient se briser d’abord (et le haut s’est effondré par défaut de fondement).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בברייתא נכמר כתנור. נהרס ונפל במקומו העליונות ראויות לישבר מחמת שנפלו בכח על התחתונות נשברות:
נפל לחוץ. על הארץ איכא למימר דטפי ראויו' התחתונו' לישבר:
הלכה: אַלְמָנָה בֵּין שֶׁהִיא עֲנִייָה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ כול'. 35b תַּנֵּי. אַלְמָנָה בֵּין עֲנִייָה בֵּין עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַחֲבוֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. אֶחָד עֲנִייָה וְאֶחָד עֲשִׁירָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֲנִייָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ כָּל עִיקָּר. עֲשִׁירָה מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מַחֲזִיר. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא אֶצְלָהּ מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע.
Traduction
On a enseigné (219)Tossefta, 10.: d’une veuve pauvre ou riche on ne prendra pas de gage, selon le verset (ib.): tu n’engageras pas le vêtement d’une veuve; c’est l’avis de R. Meir. R. Juda dit: on ne prendra rien en gage d’une veuve pauvre, mais on prendra d’une riche; seulement on ne rendra pas l’acquit, car celui qui le rapporterait chez elle pourrait lui susciter une mauvaise renommée.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא שם:
הַחוֹבֵל זוּג שֶׁלַּסַּפָּרִין עוֹבֵר עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. חָבַל אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵר [אֶלָּא] עַל אֶחָד מֵהֶן. הַמְמַשְׁכֵּן צֶמֶד פָּרוֹת עוֹבֵר עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִישְׁכֵּן אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא עַל אֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד.
Traduction
Celui qui prend en gage les ciseaux du raseur commet une double transgression (220)Une pour chaque branche.; celui qui prend en gage l’une des branches ne commet pas de transgression. Celui qui prend en gage tout l’attirail d’attelage d’une bête de somme (composé de plusieurs pièces) commet du coup plusieurs transgressions; mais s’il ne met en gage qu’un de ces ustensiles, il n’est qu’une fois coupable.
Pnei Moshe non traduit
החובל זוג של ספרים. כאחת:
צמד פרות. העול שלהן וכלי אוכל נפש הוא ושל פרקים הוא ואם חבלן כאחת עובר על שתיהן:
הדרן עלך המקבל
הָיָה הָאֶחָד מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו נוֹטְלָן וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת הַיָּד מִצַּד אֶחָד. תַּמָּן תַּנִּינָן. מֵאָה טֵבֵל מֵאָה חוּלִין נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת. מֵאָה טֵבֵל וּמֵאָה מַעֲשֵׂר נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ נוֹטֵל מֵאָה אֲנִי אוֹמֵר כֹּל חוּלִין עָליוּ בְיָדוֹ וְנִמְצְאוּ אֵילּוּ בְטִבְלָן. אֶלָּא נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת כְּדֵי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַטֵּבֵל.
Traduction
– ''Si l’un des 2 individus, est-il dit, reconnaît une partie de ses pierres (qui sont intactes), il les prend, et elles lui seront portées en compte''. De ce qu’il n’est pas question de l’assentiment de l’autre individu, dit R. Oshia, on a la preuve que cette déclaration isolée suffit à faire prévaloir les droits du premier. Ailleurs on a enseigné (221)J., (Demaï 7, 9).: Si cent parties de tebel (inaffranchies de l’oblation sacerdotale) sont mêlées à cent parts profanes (sur lesquelles on ne doit plus que la dîme), on prend cent et une parts (une sur cent en plus, pour réserver la part consacrée); de même, en cas de mélange des parts inaffranchies avec cent parts de dîme (non libérées du centième sacerdotal), on prend une part supplémentaire pour le prélèvement sacré. R. Yossé explique la raison de ce procédé: si l’on prenait seulement (au 1er cas) juste cent parts, il pourrait arriver d’avoir pris juste les cent parts profanes (libérées), et tout le reste serait maintenu à l’état de tebel (inaffranchi); or, en prenant cent et une parts, on a de quoi pouvoir prélever ensuite l’oblation sacerdotale (2/100) et l’oblation de dîme (1/100) sur la partie inaffranchie.
Pnei Moshe non traduit
זאת אומרת ששולטות היד מצד אחד. מדקתני היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן דמשמע אפילו אין הלה מודה לו כיון שהוא מכירן נוטלן וכגון שזה אומר איני יודע דכיון דצד אחד יודע הוא ידו שולטת ונאמן:
תמן תנינן. בסוף פ''ז דדמאי:
א''ר יוסי. מפרש מה טעם אמרו בחולין מתוקנין שנתערבו במאה טבל והיינו שטבולין לתרומת מעשר נוטל מאה ואחד והלא בדין היה שלא יטול אלא המאה של טבל וא''ת שחוששין אנו שהתרומת מעשר נתערב בחולין אף אם היה כן הלא היא עולה באחד ומאה והרי כאן נטל המאה מן המאתים שנתערבו וישארו החולין כמות שהן הלכך קאמר ר' יוסי דהיינו טעמא:
אם את אומר נוטל מאה. של הטבל חוששין אנו שמא יחשוב הוא כל החולין עלו בידו והיינו אני אומר וכו' כלומר שיטעה לומ' שע''י החולין בידו ויחשוב אותן לחולין והמאה הנשארים הם של טבל ובאמת אינו כן אלא הטבל עלו בידו:
ונמצאו אילו בטיבלן. חותן המאה שיחשוב שהם של חולין נשארו בטיבלן לפי שלא יפריש מהן ובאמת של טבל הן והלכך מפסיד אחת של החולין ונוטל מאה ואחת לשם טבל כדי שיפריש תרומת מעשר מן הטבל ונמצאו החולין מתוקנין ממה נפשך. ותרומה דנקט הכא לאו בדוקא ול''ג דלא איירי אלא בטבל הטבול לתרומת מעשר. ואיידי דקתני התם אם היה הטבל מרובה הוי כיש לו פרנסה ממקום אחר ומוציא לפי חשבון וכדקאמר התם בהאי תלמודא מיכן והילך לפי חשבון נקט לה הכא:
אִילֵּין תְּקוֹעַייָא. רִבִּי זְעִירָא. אֲמַר אַרְעַיָּה. זְקִיק אַתְּ מַטְעִינֵנִי. רִבִּי לָא. אֲמַר עִילָאִי. בַּנַּאֵי אָֽמְרִין. תְּרַוֵּיהוֹן אֵילֵּין יְסוֹדַייָא. וְדָא מְסַייְעָה לְמָאן דְּאָמַר בַּנַּאֵי. הָֽיְתָה חוֹרְבָתוֹ סְמוּכָה לְכוֹתֶל חֲצַר חֲבֵירוֹ לֹא יֹאמַר לוֹ. הֲרֵינִי מְייַסֵּד עִמָּךְ כּוֹתֶל חֲצֵירִי וְעוֹלֶה. אֶלָּא מְייַסֵּד עִמּוֹ מִלְּמַטָּה וְעוֹלֶה. הָֽיְתָה עַל גַּבֵּי שִׁיחִין אוֹ עַל גַּבֵּי מְעָרוֹת אֵינוֹ נִזְקַק לוֹ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּגוֹן אִילֵּין דָּרַייָא דְבֵישָׁן דְּלָא יְכִיל אַרְעַייָא בָּאנִי עַד דְּבָנִי עִילַייָא.
Traduction
Quant aux frais pour rétablir les fondations, selon R. Zeira, l’habitant de l’étage supérieur peut dire à l’habitant du bas: le sol suffit à mon appui, et c’est ta charge de me supporter (sauf à consolider ta base si tu le veux, à tes frais); selon R. Ila, l’habitant de l’étage supérieur doit y contribuer, car les architectes disent: les deux étages profitent des fondements. Cet enseignement confirme l’avis suivant (222)Tossefta, 11.: Si la ruine de quelqu’un s’appuie contre le mur de la cour (plus élevée) d’un voisin, celui-ci ne peut pas offrir de contribuer à l’érection du mur mitoyen à partir du niveau élevé de la cour, mais il devra participer aussi à la fondation établie au bas de ce mur, puis continuer à l’élever. Si la cour au contraire est bâtie sur des puits ou des cavernes, et l’habitant du contrebas veut élever une construction à son niveau seul, le propriétaire de la cour n’est nullement tenu d’y concourir. Ceci a lieu, dit R. Yossé b. Aboun, p. ex. pour les habitants de Beshan, où ceux du bas ne peuvent pas construire jusqu’à ce que les habitants du niveau supérieur aient bâti, en forment des voûtes (223)Alors, ces derniers ne tirent nul profit des fondements du bas..
Pnei Moshe non traduit
אילין תקועייא. היסודות ועל שם שהבית תקוע ונשען עליהן ופליגי בה על מי מוטל לעשותן:
ארעיה. התחתון הוא העושה היסודות:
זקיק את מטעינני. כלומר העליון אומר להתחתון חייב אתה לישא ולהטעין עליך ומה איכפת לי ביסודות הבית שלך ואם אתה רוצה בחיזוק ביתך תעשה משלך:
ר' לא אמר עילאי. העליון צריך ג''כ לסייע לעשותן:
בנאי אמרין. הבונים אומרים תרויהון אילון יסודיא כלומר לשתיהן צריך לאלו היסודות לבעל העליה ולבעל הבית:
ודע מסייעא. הברייתא זו מסייע למאי דאמרי הבנאי דשנינו בתוספתא פי''א:
היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו. וכגון שהחצר הוא למעלה מן החורבה ורוצין לבנות ולעשו' הכותל ביניהם ובתוספתא כתוב היתה למעלה מחצירו של חבירו וט''ס הוא וצ''ל מלמטה:
לא יאמר לו. בעל החצר אתה תבנה הלמטה ואני מסייע עמך מכנגד כותל חצירי ועולה אלא מסייע ומייסד עמו מלמטה ועולה והיינו כדאמרי בנאי:
היתה. חצירו בנויה ע''ג שיחין ומערות ועשויה כיפה על גביהן והתחתון רוצה לבנות למטה אין העליון נזקק לו כלום:
תיפתר. להאי כגון אלו הדירות שנוהגות בעיר בישן דלא יכול התחתון לבנות עד שבונה העליון בתחלה ועושה כמין כיפה מלמטה ונמצא שאין העליון צריך לחיזוק היסודות של התחתון כלל:
Baba Metsi'a
Daf 36a
משנה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּֽפְלוּ אָמַר בַּעַל הָעֲלִייָה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִייָה בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ יְצִיאוֹתָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר אָלָּא בַּעַל (הַבַּיִת) בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִייָה וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִייָה וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.
Traduction
Deux individus possèdent une maison à deux étages, dont l’inférieur appartient à l’un, et le supérieur à l’autre; la maison s’est écroulée. Le propriétaire de l’étage supérieur dit à l’autre: de faire rebâtir l’étage inférieur (et il rebâtira ensuite le supérieur); l’autre ne veut pas le faire. Dans ce cas, le propriétaire de l’étage supérieur peut rebâtir l’étage inférieur et y demeurer, jusqu’à ce que l’autre lui ait remboursé ses dépenses (après quoi, il rebâtira l’étage supérieur). R. Juda n’approuve pas cette idée; car le propriétaire de l’étage supérieur (avant de l’avoir rebâti) aura demeuré dans l’inférieur qui appartient à celui pour lequel il aura avancé de l’argent (nécessaire pour rebâtir son étage inférieur (225)''Il sera donc son créancier et aura demeuré gratuitement là, ce qui ressemblerait à de l'usure; pour l'éviter, il devra payer le loyer.''. Par conséquent, il vaut mieux pour le propriétaire de l’étage supérieur rebâtir d’abord les deux étages, et aller demeurer ensuite dans l’étage inférieur (en laissant le supérieur vide), jusqu’à ce que l’autre lui rembourse ses dépenses pour l’étage inférieur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבית והעליה של שנים. בית לזה ועליה לזה:
אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות. החומה והתקרה המוטלין עליו לבנות:
הרי בעל העליה בונה את הבית. כמו שהיה ויושב ודר בתוכו עד שיתן לו זה יציאותיו ואח''כ יוצא ממנו ויבנה עלייתו אם רצה:
אף זה דר לתוך של חבירו. אם כן הוא אף בעל העליה הזה כשזה מחזיר לו מעותיו נמצא שהוא דר בכל ימים הללו בתוך של חבירו ואע''פ שזה לא חסר דהא בלאו הכי לא הוי בני לה איהו צריך להעלות לו שכר דהא הוא נהנה מיהת שאלולי בית זה לא היה לו מקום לדור שם וקסבר זה נהנה וזה אינו חסר חייב:
אלא. בונה וגומר את הכל ומקרה את העליה למעלה וכל הצריך לה ויושב בבית התחתון דהוה ליה זה לא נהנה שהרי עלייתו מוכנת לו לדור בה וזה לא חסר דהא לא הוה בני לה ולא חזיא ליה ואין הלכה כר' יהודה:
משנה: 36a הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁל שְׁנַיִם נִפְחֲתָה הָעֲלִייָה וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִייָה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִייָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזֵיבָה.
Traduction
Un individu a loué l’étage supérieur d’une maison (224)Le bas est occupé par le propriétaire.; le plafond s’est écroulé; le propriétaire devrait rebâtir le plafond pour le locataire, mais il ne veut pas le faire. En ce cas, le locataire entre dans l’étage inférieur, où il reste jusqu’à ce que le propriétaire ait rebâti le plafond. R. Yossé dit: le propriétaire donnera la charpente du toit, et le locataire donnera l’enduit pour la maçonner.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבית והעליה. התם מוקי לה במשכיר ושוכר שהשכיר לחבירו עליה שע''ג ביתו וא''ל עליה זו שע''ג בית זה אני משכיר לך דהשתא שעביד הבית לעליה:
נפתחה העליה. בארבעה טפחים ואם בא זה להשתמש בעליה צריך שישתמש חציו למעלה וחציו למטה ואין בעל הבית רוצה לתקן את העליה:
יורד ודר למטה. לגמרי דהא שעביד ליה ביתי':
והעליון את המעזיבה. טיח של טיט שנותנין על התקרה דקסבר ר' יוסי מעזיבה אשוויי גומות היא ועל העליון לאשויי הגומות וחכמים סברי מעזיבה אחזוקי תקרה היא ועל התחתון לאחזוקי התקר' והלכה כחכמים:
הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה כול'. אֶלָּא בַעַל הַבַּיִת מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת וּבַעַל הָעֲלִייָה אֵינוֹ רוֹצֶה. מָהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הָֽיְתָה חוֹרְבָתוֹ סְמוּכָה לְחוֹרְבַת חֲבֵירוֹ. עָמַד הַלָּהּ וּבְנָאָהּ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב יְצִיאוֹתָיו כְּשַׁעַר שֶׁבָּנָה וְיִתֵּן לוֹ אֶת כָּל יְצִיאוֹתָיו. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ מִן הַצַּד. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ מִן הַצַּד. כָּךְ אֵין אוֹמֵר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ מִלְּמַעֲלָן.
Traduction
Si le propriétaire de l’étage inférieur veut bien le reconstruire, mais celui de l’étage supérieur ne veut pas concourir aux frais du mur allant à l’étage supérieur, quelle sera la règle? Le premier peut-il dire au second qu’il s’agit d’un corps commun, dont le sommet incombe à l’occupant du haut? On peut savoir la réponse de ce qu’il est dit (226)Tossefta, ibid.: si la construction ruinée de quelqu’un se trouve adossée à une ruine dans le même état du voisin, puis l’un reconstruit la maison du voisin sans son autorisation, celui-ci fera le compte des dépenses pour la construction dans la mesure qui lui incombe, et les paiera. En tous cas, le promoteur de la construction ne peut pas arguer qu’il s’agit d’un corps de maison en commun par un côté; or, comme il ne peut pas faire valoir en ce cas la communauté de bien par le côté, de même plus haut le propriétaire du bas ne peut pas obliger le propriétaire du haut à concourir aux frais.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלא. כלומר אלא דהך מיבעיא לן:
בעל הבית מבקש לבנות. הבית ובעל העליה אינו רוצה לבנות כותל העליה:
מהו שיאמר לו גופינו. צריך אתה לעשות המעקה וכותל עליה שע''ג הבית. גופינו תכסנו ומלשון גיפופי ומעקה הוא ועשית מעקה תרגום ירושלמי ותעביד גיפוף:
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פי''א:
היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו. והתם גריס בצד גינתו של חבירו והיינו הך. עמד הלה ובנאה. וגדר את הגינה או החורבה של חבירו:
ויתן לו את כל יציאותיו. מה שהוציא בגדר הזה ולא יכול לומר לו הרי הכותל שהוא מצד חורבתך אתה צריך לו מפני שזה יכול לומר לא הייתי רוצה לסתום החורבה שלי כלל. ומיירי שזה היה בונה הגדר בלאו הכי והכי מוכח בהתוספתא דקתני מגלגלין עליו יציאותיו של כותל בדרך שהוא בונה:
הדא אמרה. עכ''פ שמענו שאין זה יכול לומר לו גופינו ותסתמנו מן הצד וכך אינו אומר לו גופינו מלמעלן:
הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁלִּשְׁנַיִם כול'. תַּנֵּי. נִפְחַת מְקוֹם הַתַּנּוּר יוֹרֵד לְמַטָּה. מְקוֹם הַכִּירָה יוֹרֵד לְמַטָּה. אֶלָּא דּוּ אֲמַר לֵיהּ. עֲבִיד לָךְ סוּלָּם דְּלָא תִיהֲוֵי עֲלִיל וּנְפִיק גַּו בֵּיתִי.
Traduction
On a enseigné: par ''écroulement de l’étage supérieur'' (occupé par un locataire), on entend p. ex. que le plafond du four, ou celui du foyer, est descendu sur le plancher; alors, le propriétaire (qui, en fait, doit réparer ce dommage) s’imagine pouvoir dire au locataire: fais-toi une échelle servant à monter et descendre dans cette cavité, afin que tu n’aies pas besoin d’aller et venir par ma maison en bas (la partie que j’occupe).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בברייתא לפרושי נפחתה דקתני במתני' בכמה:
נפחת מקום התנור. כלומר אפי' לא נפחת אלא מקום התנור או מקום הכירה יורד למטה וצריך זה לתקנו:
אלא דו אמר ליה. כלומר דמסתברא דהאי הוא דיכיל אמר ליה עכ''פ אעשה לך סולם לעלות ולירד בו כל זמן שאתה צריך לילך למטה ולא תהא נכנס ויוצא דרך ביתי תמיד אם אין לך להשתמש כלום בביתי:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה וְעֶלְיוֹן נוֹתֵן אֶת הַמַּעֲזֵיבָה. רִבִּי יוּסְטָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן תִּקְרָה וּלְוָוחִים וְעֶלְיוֹן נוֹתֵן הַמַּעֲזֵיבָה. בְּאֵי זוֹ מַעֲזֵיבָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מַעֲזֵיבָה עָבָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מַעֲזֵיבָה בֵּינוֹנִית. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לְהַדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת. בְּרַם אִין הֲוָה בָּעֵי מְשַׁזְגָּא מָאנִין אוֹף רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵי בְמַעֲזֵיבָה עָבָה. הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָה לְאִילֵּין צִיפּוֹרָאֵי שֶׁיְּהוּא שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת הַתִּקְרָה וְאֶת הַלְּוָוחִין. דְּאִינּוּן זְקוּקִין מֵיסַק חַמְרֵיהוֹן תַּמָּן וּמֵיסַק פֵּירֵיהוֹן תַּמָּן.
Traduction
– R. Yossé dit: l’habitant du bas (le propriétaire) fournira la poutre, et le locataire de l’étage supérieur fournira l’enduit (pour maçonner la réparation). R. Yousta, au nom de Resh Lakish, complète ainsi cette règle: l’habitant du bas (propriétaire) fournira la poutre et les lattes du plafond; le locataire de l’étage supérieur fournira l’enduit. De quelle nature sera cet enduit (ciment)? Il devra être épais, dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Eléazar (de façon qu’un liquide, renversé sur le plancher, ne puisse pas passer au travers); selon R. Abahou, au nom de R. Eléazar, l’enduit pourra être de force moyenne. Toutefois, il n’y a de discussion à ce sujet que si le locataire de l’étage supérieur use peu de liquides, seulement de quoi rincer les verres; mais s’il a l’habitude p. ex. de blanchir son linge chez lui, R. Abahou, au nom de R. Eléazar, reconnaît aussi que l’enduit devra être épais (pour ne pas laisser passer l’eau). R. Hanina a enseigné aux gens de Sephoris que les deux habitants de la maison (y compris celui du haut) doivent contribuer aux frais de la poutre et des lattes, car ils ont besoin, pour leur commerce, de faire entrer les âniers de leurs produits (dont le poids est important).
Pnei Moshe non traduit
התחתון נותן את התקרה ולווחים. הנסרים והתקרה דקא' מעשה תקרה הוא והנסרים ג''כ הוא נותן:
מעזיבה עבה. שלא ירדו השופכין שלו למטה:
לא אמרו. לא פליגי בשיעור מעזיבה אלא בשהעליון אין דרכו להשתמש בשופכין הרבה אלא כגון להדיח את הכוסות:
משזגא מנין. אבל אם דרכו לכבס בגדים בעליה הכל מודים שצריך לעשות מעזיבה עבה שלא ירדו השופכין למטה:
דאינון זקוקין. שלפעמים צריכין בני עליה ג''כ להחזקת התקרה לפי שדרכן להכניס החמרין שבאין אצלן בתבואות ופירות שלהן ולפיכך הורה ר' חנינא שיהו בני עליה סייעים לבני התחתונים בעשיית התקרה ולווחים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source